ראפטינג במחוז מאה הון סון צפונית לפאי

חיכינו לטיול הזה הרבה זמן. ראפטינג בנהר אמיתי, כזה ששם את הירדן בצל.

את הראפטינג בחרנו לעשות עם חברה מקומית עם מוניטין טוב, white water rafting, איך לא. החברה נחשבת בטוחה והמשיטים מנוסים ומכירים היטב את הנהר והתמודדות עם מצבי חרום. כמובן שהם עושים ביטוח לכל משתתף אבל אל תסמכו על הביטוח שלהם תדאגו שהביטוח שעשיתם בארץ מכסה ספורט אתגרי, עם דגש למים.

אז קמנו מוקדם, ארוחת בוקר טובה לכולם, אני עדיין בצום בגלל הבטן והחשש של יום שלם בנהר. נהג ומפעיל תיירות הגיעו ללובי המלון ווידאו שמות, מספרי דרכון לביטוח והופ אנחנו על הטנדר עושים את דרכנו צפונה לפאי שעה וחצי נסיעה בכביש פתלתל בין הרים וגאיות בדרך למפל "סו-סה". הדרך נפלאה, הרים גאיות ג'ונגלים נהרות ונחלים, בין פסגות הרים מחודדות ושבורות ומצוקי ענק מתנשאים ועלינו ונפערים מתחתינו. פשוט יפה!

שעה וחצי של נסיעה בכוון צפון מערב הביא אותנו לכפר סיני קטן שם פגשנו את המשיטים שהעמיסו את הסירות ושאר הציוד על הטנדר עלו על גג הטנדר ונסענו לצידו השני של הכפר כדי לחפש קומפרסור. אחרי שמצאנו אחד שנראה כמו מפוח עלים עלינו על שביל עפר (המשיטים התאילנדים עדיין על הגג) ונסענו בשטח לכיוון הנהר. נסיעה של חצי שעה הביאה אותנו לכניסה לשמורת טבע נפלאה, מפלים אשדות ונהר ששוצף וזורם. עשר דקות התארגנות, ניפוח סירות, תדריך בטיחות ויאללה לסירות. מיד בהתחלה שטיפה במפל קטן וכשאנחנו כבר לגמרי רטובים, אפשר להתחיל. כיוון שידענו מראש שאנחנו דיי בטטות אז הזמנו את הראפטינג עם 3 משיטים על הסירה שלנו כדי שנוכל לחתור אבל גם לסטלבט ולהנות מהנוף, משחיה בנהר ושנוכל לצלם את החוויה.
אז התאילנדים חתרו אנחנו עשינו את עצמנו חותרים וכך העברנו את החלק הראשון של הנהר, השקט יחסית עד שהגענו למפגש נהרות. עם ההגעה למפגש הנהרות הזרם התגבר והמים החלו גועשים קצת יותר. מפלונים ואשדות עם מים לבנים וקוצפים, קפיצות וחבטות, אושר צרוף, הדבר ה- (כמעט) אמיתי.

אחרי שעתיים חתירה, עצרנו לארוחת צהריים על גדת הנהר והתפנינו לשחייה ושכשוך המי הנהר השורצים נחשים למרות שלא ראינו כאלו ידענו שפיתונים חיים בגדות הנהר ולא מעט פעמים צרים בתוך הנהר. ארוחת הצהריים הייתה אורז מטוגן עם ירקות ועוף אבטיח ומאפינס עם שוקולד ציפס. כולם אכלו, אורון אכל מאפינס ואני שכבר יומיים בצום, אכלתי כמו כולם (מה שמעט מגמר באסון בנהר). אחרי שחייה בנהר וארוחת צהריים המשכנו לחתור במורד הנהר בין אשדות ובמקומות הרגועים נהננו מהמקום הנפלא שהתמזל מזלו לפגוש לפני ההרס של הקדמה.

שעה נוספת של חתירה מאומצת (של המשיטים התאילנדים) ועצירה נוספת, נראה על פניו שעצרנו בשום מקום, סתם עוד חתיכה מגדת נהר עד שמניחים את הרגל במים כדי לצאת מהסירה. המים חמים, מה זה חמים, מעל 60 מעלות. עד גדת הנהר ישנה נביעה של מים תרמומינרלים, המים זורמים ומתערבבים במי הנהר ויוצרים איים של מים חמימים ונעימים. כמובן שנמרחנו בבוץ כמנהג ים המלח השתעשענו קצת במים החמים וקפצנו חזרה לסירה לחלק האחרון במסע המים שלנו.

כך חתרנו, נחנו, צפינו וצפנו צחקנו ונאבקנו 8 שעות ו 45 קילומטרים במורד הנהר.

בסוף הראפטינג הגענו לשמורת טבע סמוכה ל-מה הון סון שבה מקלחות מסודרות שרותים נקיים להפליא וכל השרותים שמטייל אחרי טראק רגלי, ראפטינג או אפילו שכשוך בבריכת המפל צריך. הלוואי שגם אצלנו בארץ המתקנים בשמורות הטבע היו נראים כך.

מחר מערת העטלפים צפונית לפאי. נקווה שגם העטלפים גם יגיעו לפגישה.