צפון תאילנד.
את 18 הימים הבאים בצפון תאילנד נתחיל מהבסיס הראשון צ'אנג צאי, העיר הגדולה בצפון תאילנד המהווה את בסיס המוצא לרוב הטיולים בצפון. הבסיס השני שאותו בחרנו לטיול בצפון היא העיירה פאי אבל לחלק הזה נגיע עוד 10 ימים בערך. המרחק בין בנגקוק לצ'אנג מאי הוא 699 ק"מ. העלות של טיסה מבנגקוק לצ'אנג מאי הוא בין 25 - 40 דולר לאדם והיא אורכת כשעה. מחיר הנסיעה באוטובוס תיירים מפואר כ 20 דולר ואורך כ 9 שעות. לא יודע מה אתכם, אנחנו טסנו.
*תודה לגוגל על שרותי המיפוי
אם כן, את היום הראשון העברנו בטיסה טיול במרכז העיר. המלון שהזמנו נמצא ממש במרכז, מרחק הליכה של 3 דקות משוק הלילה ו 2 דקות ממקדונלדס (סמן למרכז העיר במקומות האלו). המלון, אימפריאל מאה פינג, הוא מלון טוב, שתי בריכות חדר כושר ארוחת בוקר מפנקת 4 מסעדות במלון ספא וכמובן מסג רגליים ליד הבריכה (כי אי אפשר בלי). החדרים מרווחים ונוחים ולמשפחות אפשר לקחת 2 חדרים עם דלת מקשרת אז יצא סבבה.
הופתענו אבל בשדה התעופה חיכה לנו נציג חברת תנאה דרכה הזמנו את טיול הג'יפים. האיסוף כלל הקפצה למשרדי החברה וסידורים לקראת טיול הג'יפים (ביטוח וויזה ללאוס) ומיד הקפצה למלון. מאוחר יותר גם קיבלנו תדריך (מיותר לחלוטין מנציג החברה לגבי הטיול)
למחרת בבוקר בדיוק בשעה 09:00 התייצב נציג חברת תאנה במלון ולקח אותנו למשרדי החברה שם שוב קיבלנו את התדריך המיותר שקיבלנו ערב קודם וחולקנו לג'יפים. מעניין שכל המשתתפים ישראלים כאילו חברת תאנה קיימת רק עבור הישראלים שזה קצת מבאס בנוסף תאילנד היא כבר לא תרמילאית כפי שהיתה לפני 4 שנים, תאילנד היום היא הקייטנה הישראלית. מלא משפחות על טפיהן מטיילות במסלול השחוק שפעם היה שמור ליוצאי צבא קרביים יותר או פחות.
יצאנו לדרך.
מהר מאוד הבנו שאנחנו לא בטיול ג'יפים קלאסי כמו אלו שהיו מוכרים לנו מהטיול הקודם. בטיול הזה הג'יפים הם אמצעי תחבורה הדומה מאוד בשימוש שלו לאוטובוס או מיני וואן. אם היו מוציאים אוטובוס לטיול 3 ימים, אף אחד לא היה נרשם אבל טיול ג'יפים, אנשים קופצים על זה כמו שמצאו זהב. הנסיעה ברובה על אספלט למרחקים ארוכים, היו פעמים שנסענו שעתיים מנקודה אחת לשנייה. וההרגשה לאורך כל הטיול היא של טיול מאורגן עם 50 אנשים (ישראלים) זרים רק שנוסעים בג'יפים מיושנים לא נוחים עם מושבים שגמרו לי את הגב. אצלי, למזלי, גם החלון לא נפתח יומיים עד שהנהג מצא את הידית של פתיחת החלון. 38 מעלות בצל 170% לחות והחלון לא נפתח.... גהינום.
היום הראשון כלל מספר נקודות התחלנו בנסיעה של כחצי שעה לחוות סחלבים ופרפרים, לעניות דעתי, עלובה. לא מעט סחלבים תלויים שנראים נהדר אבל אין פרפר אחד לרפואת אללה. 15 דקות כמה פריימים נאים של סחלבים וקדימה על הג'יפ אל הנקודה הבאה.
אחרי כשעה נסיעה הגענו אל חוות נחשים כאן חיכו לנו מייצגי זוחלים במכלאות וכמובן, מופע נחשים שכלל את כל הגימיקים המוכרים ממופעי נחשים, נשיקה לקוברה, חליבת ארס וכמובן שהמאלף לא שם לב שהקוברה זוחל לקהל. אלון ואורון נהנו מאוד מהמופע (למרות האבא הציני שלהם) אלון אפילו ביקש להשתתף בחיפוש אחרי פיתון בבריכת מים.
משם המשכנו לחוות פילים שם האכלנו את הפילים (40 בהאט לסט האכלה שכולל אשכול בננות וכמה קני סוכר) וצפינו במופע פילים (נוסף) אלון נהנה והתמוגג מכל רגע להיות בקרבת הבהמות הענקיות האלו.
הפסקת צהריים, ארוחת צהריים שכלולה בטיול, ואיך לא, אוכל כמעט ישראלי, שניצל, ציפס ושאר ירקות.
אחרי ארוחת הצהריים חיכו לנו כרכרות רתומות לפרות תאילנדיות שהובילו אותנו לשוק קטן שם כבר חיכו לנו הפילים שלקחו אותנו חזרה לנקודת המוצא תוך הליכה איטית בתוך הנהר, אל דאגה, לא נרטבים (תיירים עד הסוף).
עזבנו את חוות הפילים ונסענו כשעה וחצי לראפטינג בנהר. הבטיחו נהר לבן, קיבלנו שקוף אבל זה לא מנע מאיתנו להנות מהשייט וכמובן מהמים. שעתיים שייט עם משיט סירה תאי שהפעיל אותנו כמו חיילים טובים בין האשדות כמעט כמו בדבר האמיתי. היה נהדר.
משם המשכנו למלון, שעתיים וחצי נסיעה מתישה בגשם שותף בין הרים וגאיות שהמגבים בג'יף המחורבן (סליחה על הביטוי) פשוט לא עובדים והנהג שולח מקל פילים תוך כדי נסיעה את המגבים העצלים ומנסה לשכנע אותם שוב ושוב לעבוד. אם היה בית כנסת במלון שלנו הייתי עושה הגומל על הנסיעה הזו. לבסוף הגענו למלון, גסטהאוס באמצע הג'ונגל, מדהים. החדרים בסיסיים אבל המקום נפלא.
ארוחת ערב, שוב, התפריט הישראלי. מיותר לציין, לא משהו.
אחרי ארוחת הערב המדריך הראשי (ג'ק) שהיה במקרה גם הנהג של הג'יפ שלנו עשה ערב הווי לתאנה, נהגיה הנהדרים וג'יפיה המהוללים, מיותר. החלק הטוב בערב הזה היה הפרחת שקיות אוויר חם, מעיין כדורים פורחים שעלו לשמיים בזוהר צהוב נהדר לא לפני שעל אחד כתבנו את השמות ועל השני ציינו את העובדה שרמי פורטיס משוגע. הילדים נהנו מאוד.
בוקר טוב, 8 בבוקר דפיקות על הדלת יאללה ארוחת בוקר ולדרך.
ביום השני לטיול הגיפים ביקרנו את שבט ארוכות הצוואר שבט ארוכות האוזניים ונסענו למשולש הזהב, נקודת חיבור הגבולות בין תאילנד, לאוס ומיאנמר (בורמה). אין משהו מיוחד לציין חוץ מהעובדה העשינו את זה, והיינו שם. השבטים הם לא יותר משווקים קטנים שמנוהלים ע"י השבטים השונים. הגענו לשבט ארוכות הצוואר ובעצם טיילנו לאורך שדרת דוכני קישקושי תאילנד סטנדארטיים עם ההבדל שהמוכרות היו ארוכות צוואר, כנ"ל לגבי אלו עם האוזניים.
נסיעה ארוכה הביאה אותנו את משולש הזהב שם חיכתה לנו מעבורת שהעבירה אותנה אל צידו השני של נהר המקונג אל שוק קטן בתוך תחומי לאוס. אפשר לסמן ווי, היינו גם בלאוס.
חזרנו במעבורת לג'יפ שהוביל אותנו למלון בבעלות חברת תאנה בעיר צ'אנג ראי. המלון טוב מאוד עם לובי פתוח נהדר. ארוחת הערב והבוקר היו לא רעות בכלל למרות חוסר הגיוון והכיוונון לטעם הישראלי הסטנדרטי.
בוקר טוב, הפעם השכמה אלקטרונית בטלפון, יאללה לג'יפ נסיעה של כחצי שעה לשטח. נכנסנו לשטח וכמובן ההצגה הסטנדרטית לקהל הישראלי שרוצה את האתגרי אבל לא מוכן ללכלך את הפראדה המזוייף שהוא קנה ב 100 באט בשוק של ציאנג ראי. מיד אחרי הכניסה לשטח, במקום לנסוע בשביל הכבוש היטב, נכנסים לשלולית בוץ, הנהג מנתק את נעילת הדיפרנציאל (בכוונה) ומתחילה ההצגה של חילוץ הג'יפ התקוע מהבוץ. יש לציין, הצגה נאה! מיד אחריו טועה ג'יפ אחר ושוקע גם הוא והנה ההצגה מתחדשת.
שעתיים של נסיעה בשביל כבוש היטב עם כניסות קטנות ליובלי נחלים בין שדות האורז. הנוף נהדר, הנסיעה חוויתית לילדים אבל איכשהו בתוך הכלום הנפלא הזה התגלגלנו לכפר באמצע כלום, שוק. שוב קישקושי תאילנד הסטנדרטיים ממש הזוי, איך תאנה פשוט סוחטים עוד קצת כסף מהמשתפים. אנחנו היינו ג'יפ מאסף במקרה וראינו שאיך שכל הישראלים מתקפלים לג'יפים גם השוק מתקפל והכפר חוזר להיות כפר חקלאים רגיל. ההצגה עושה את העבודה גם כאן.
מכאן, המשכנו למסלול רגלי נפלא, 3 קילומטרים (1.5 ק"מ לכל כוון) הליכה ביער אל מפל אדיר ממדים באמצע הג'ונגל. ההליכה לא קשה אבל בהחלט לא נעימה, 35 מעלות עם 150% לחות וסוגי חרקים שאין בשום מגדיר שעוקצים בכל מקום (גם אחרי מריחת אלתוש), חם מאוד לח מאוד אבל היה נהדר ובנוסף, כשכבר הגענו התחיל גשם שצינן אותנו.
מכאן נסענו לאכול צהריים, שוב התפריט הקבוע. והמשכנו בנסיעה של כשעתיים אל המרחצאות החמים. טבילה של כחצי שעה ושוב על הג'יפ הפעם, בפעם האחרונה, חזרנו למלון בצ'אנג מאי.
למרות על האמור לעיל, נהנינו בטיול והסיבה לכך היא בעיקר מפני שרצינו להנות. אם תשאלו אותי תאנה ג'יפים טיול לא מומלץ. יש חברה מתחרה כאן (רד בריק, אם אני לא טועה) אפשר לנסות אותם אולי שם יש קצת פחות הרגשה של שוק הכרמל.
את היום העברנו במנוחה, ורביצה סביב ובתוך הברכה במלון. יום של הפוגה מכל הלחץ שלמען האמת, לא בשבילנו. בשבילנו, סבאי, סבאי, או בעצם לאט לאט.
מחר אנחנו נוסעים להר הגבוה בתאילנד, הר איטנון הממוקם כ 60 ק"מ מצ'אנג מאי.
נמשיך ונעדכן על הדרך.
את 18 הימים הבאים בצפון תאילנד נתחיל מהבסיס הראשון צ'אנג צאי, העיר הגדולה בצפון תאילנד המהווה את בסיס המוצא לרוב הטיולים בצפון. הבסיס השני שאותו בחרנו לטיול בצפון היא העיירה פאי אבל לחלק הזה נגיע עוד 10 ימים בערך. המרחק בין בנגקוק לצ'אנג מאי הוא 699 ק"מ. העלות של טיסה מבנגקוק לצ'אנג מאי הוא בין 25 - 40 דולר לאדם והיא אורכת כשעה. מחיר הנסיעה באוטובוס תיירים מפואר כ 20 דולר ואורך כ 9 שעות. לא יודע מה אתכם, אנחנו טסנו.
*תודה לגוגל על שרותי המיפוי
אם כן, את היום הראשון העברנו בטיסה טיול במרכז העיר. המלון שהזמנו נמצא ממש במרכז, מרחק הליכה של 3 דקות משוק הלילה ו 2 דקות ממקדונלדס (סמן למרכז העיר במקומות האלו). המלון, אימפריאל מאה פינג, הוא מלון טוב, שתי בריכות חדר כושר ארוחת בוקר מפנקת 4 מסעדות במלון ספא וכמובן מסג רגליים ליד הבריכה (כי אי אפשר בלי). החדרים מרווחים ונוחים ולמשפחות אפשר לקחת 2 חדרים עם דלת מקשרת אז יצא סבבה.
הופתענו אבל בשדה התעופה חיכה לנו נציג חברת תנאה דרכה הזמנו את טיול הג'יפים. האיסוף כלל הקפצה למשרדי החברה וסידורים לקראת טיול הג'יפים (ביטוח וויזה ללאוס) ומיד הקפצה למלון. מאוחר יותר גם קיבלנו תדריך (מיותר לחלוטין מנציג החברה לגבי הטיול)
למחרת בבוקר בדיוק בשעה 09:00 התייצב נציג חברת תאנה במלון ולקח אותנו למשרדי החברה שם שוב קיבלנו את התדריך המיותר שקיבלנו ערב קודם וחולקנו לג'יפים. מעניין שכל המשתתפים ישראלים כאילו חברת תאנה קיימת רק עבור הישראלים שזה קצת מבאס בנוסף תאילנד היא כבר לא תרמילאית כפי שהיתה לפני 4 שנים, תאילנד היום היא הקייטנה הישראלית. מלא משפחות על טפיהן מטיילות במסלול השחוק שפעם היה שמור ליוצאי צבא קרביים יותר או פחות.
יצאנו לדרך.
מהר מאוד הבנו שאנחנו לא בטיול ג'יפים קלאסי כמו אלו שהיו מוכרים לנו מהטיול הקודם. בטיול הזה הג'יפים הם אמצעי תחבורה הדומה מאוד בשימוש שלו לאוטובוס או מיני וואן. אם היו מוציאים אוטובוס לטיול 3 ימים, אף אחד לא היה נרשם אבל טיול ג'יפים, אנשים קופצים על זה כמו שמצאו זהב. הנסיעה ברובה על אספלט למרחקים ארוכים, היו פעמים שנסענו שעתיים מנקודה אחת לשנייה. וההרגשה לאורך כל הטיול היא של טיול מאורגן עם 50 אנשים (ישראלים) זרים רק שנוסעים בג'יפים מיושנים לא נוחים עם מושבים שגמרו לי את הגב. אצלי, למזלי, גם החלון לא נפתח יומיים עד שהנהג מצא את הידית של פתיחת החלון. 38 מעלות בצל 170% לחות והחלון לא נפתח.... גהינום.
היום הראשון כלל מספר נקודות התחלנו בנסיעה של כחצי שעה לחוות סחלבים ופרפרים, לעניות דעתי, עלובה. לא מעט סחלבים תלויים שנראים נהדר אבל אין פרפר אחד לרפואת אללה. 15 דקות כמה פריימים נאים של סחלבים וקדימה על הג'יפ אל הנקודה הבאה.
אחרי כשעה נסיעה הגענו אל חוות נחשים כאן חיכו לנו מייצגי זוחלים במכלאות וכמובן, מופע נחשים שכלל את כל הגימיקים המוכרים ממופעי נחשים, נשיקה לקוברה, חליבת ארס וכמובן שהמאלף לא שם לב שהקוברה זוחל לקהל. אלון ואורון נהנו מאוד מהמופע (למרות האבא הציני שלהם) אלון אפילו ביקש להשתתף בחיפוש אחרי פיתון בבריכת מים.
משם המשכנו לחוות פילים שם האכלנו את הפילים (40 בהאט לסט האכלה שכולל אשכול בננות וכמה קני סוכר) וצפינו במופע פילים (נוסף) אלון נהנה והתמוגג מכל רגע להיות בקרבת הבהמות הענקיות האלו.
הפסקת צהריים, ארוחת צהריים שכלולה בטיול, ואיך לא, אוכל כמעט ישראלי, שניצל, ציפס ושאר ירקות.
אחרי ארוחת הצהריים חיכו לנו כרכרות רתומות לפרות תאילנדיות שהובילו אותנו לשוק קטן שם כבר חיכו לנו הפילים שלקחו אותנו חזרה לנקודת המוצא תוך הליכה איטית בתוך הנהר, אל דאגה, לא נרטבים (תיירים עד הסוף).
עזבנו את חוות הפילים ונסענו כשעה וחצי לראפטינג בנהר. הבטיחו נהר לבן, קיבלנו שקוף אבל זה לא מנע מאיתנו להנות מהשייט וכמובן מהמים. שעתיים שייט עם משיט סירה תאי שהפעיל אותנו כמו חיילים טובים בין האשדות כמעט כמו בדבר האמיתי. היה נהדר.
משם המשכנו למלון, שעתיים וחצי נסיעה מתישה בגשם שותף בין הרים וגאיות שהמגבים בג'יף המחורבן (סליחה על הביטוי) פשוט לא עובדים והנהג שולח מקל פילים תוך כדי נסיעה את המגבים העצלים ומנסה לשכנע אותם שוב ושוב לעבוד. אם היה בית כנסת במלון שלנו הייתי עושה הגומל על הנסיעה הזו. לבסוף הגענו למלון, גסטהאוס באמצע הג'ונגל, מדהים. החדרים בסיסיים אבל המקום נפלא.
ארוחת ערב, שוב, התפריט הישראלי. מיותר לציין, לא משהו.
אחרי ארוחת הערב המדריך הראשי (ג'ק) שהיה במקרה גם הנהג של הג'יפ שלנו עשה ערב הווי לתאנה, נהגיה הנהדרים וג'יפיה המהוללים, מיותר. החלק הטוב בערב הזה היה הפרחת שקיות אוויר חם, מעיין כדורים פורחים שעלו לשמיים בזוהר צהוב נהדר לא לפני שעל אחד כתבנו את השמות ועל השני ציינו את העובדה שרמי פורטיס משוגע. הילדים נהנו מאוד.
בוקר טוב, 8 בבוקר דפיקות על הדלת יאללה ארוחת בוקר ולדרך.
ביום השני לטיול הגיפים ביקרנו את שבט ארוכות הצוואר שבט ארוכות האוזניים ונסענו למשולש הזהב, נקודת חיבור הגבולות בין תאילנד, לאוס ומיאנמר (בורמה). אין משהו מיוחד לציין חוץ מהעובדה העשינו את זה, והיינו שם. השבטים הם לא יותר משווקים קטנים שמנוהלים ע"י השבטים השונים. הגענו לשבט ארוכות הצוואר ובעצם טיילנו לאורך שדרת דוכני קישקושי תאילנד סטנדארטיים עם ההבדל שהמוכרות היו ארוכות צוואר, כנ"ל לגבי אלו עם האוזניים.
נסיעה ארוכה הביאה אותנו את משולש הזהב שם חיכתה לנו מעבורת שהעבירה אותנה אל צידו השני של נהר המקונג אל שוק קטן בתוך תחומי לאוס. אפשר לסמן ווי, היינו גם בלאוס.
חזרנו במעבורת לג'יפ שהוביל אותנו למלון בבעלות חברת תאנה בעיר צ'אנג ראי. המלון טוב מאוד עם לובי פתוח נהדר. ארוחת הערב והבוקר היו לא רעות בכלל למרות חוסר הגיוון והכיוונון לטעם הישראלי הסטנדרטי.
בוקר טוב, הפעם השכמה אלקטרונית בטלפון, יאללה לג'יפ נסיעה של כחצי שעה לשטח. נכנסנו לשטח וכמובן ההצגה הסטנדרטית לקהל הישראלי שרוצה את האתגרי אבל לא מוכן ללכלך את הפראדה המזוייף שהוא קנה ב 100 באט בשוק של ציאנג ראי. מיד אחרי הכניסה לשטח, במקום לנסוע בשביל הכבוש היטב, נכנסים לשלולית בוץ, הנהג מנתק את נעילת הדיפרנציאל (בכוונה) ומתחילה ההצגה של חילוץ הג'יפ התקוע מהבוץ. יש לציין, הצגה נאה! מיד אחריו טועה ג'יפ אחר ושוקע גם הוא והנה ההצגה מתחדשת.
שעתיים של נסיעה בשביל כבוש היטב עם כניסות קטנות ליובלי נחלים בין שדות האורז. הנוף נהדר, הנסיעה חוויתית לילדים אבל איכשהו בתוך הכלום הנפלא הזה התגלגלנו לכפר באמצע כלום, שוק. שוב קישקושי תאילנד הסטנדרטיים ממש הזוי, איך תאנה פשוט סוחטים עוד קצת כסף מהמשתפים. אנחנו היינו ג'יפ מאסף במקרה וראינו שאיך שכל הישראלים מתקפלים לג'יפים גם השוק מתקפל והכפר חוזר להיות כפר חקלאים רגיל. ההצגה עושה את העבודה גם כאן.
מכאן, המשכנו למסלול רגלי נפלא, 3 קילומטרים (1.5 ק"מ לכל כוון) הליכה ביער אל מפל אדיר ממדים באמצע הג'ונגל. ההליכה לא קשה אבל בהחלט לא נעימה, 35 מעלות עם 150% לחות וסוגי חרקים שאין בשום מגדיר שעוקצים בכל מקום (גם אחרי מריחת אלתוש), חם מאוד לח מאוד אבל היה נהדר ובנוסף, כשכבר הגענו התחיל גשם שצינן אותנו.
מכאן נסענו לאכול צהריים, שוב התפריט הקבוע. והמשכנו בנסיעה של כשעתיים אל המרחצאות החמים. טבילה של כחצי שעה ושוב על הג'יפ הפעם, בפעם האחרונה, חזרנו למלון בצ'אנג מאי.
למרות על האמור לעיל, נהנינו בטיול והסיבה לכך היא בעיקר מפני שרצינו להנות. אם תשאלו אותי תאנה ג'יפים טיול לא מומלץ. יש חברה מתחרה כאן (רד בריק, אם אני לא טועה) אפשר לנסות אותם אולי שם יש קצת פחות הרגשה של שוק הכרמל.
את היום העברנו במנוחה, ורביצה סביב ובתוך הברכה במלון. יום של הפוגה מכל הלחץ שלמען האמת, לא בשבילנו. בשבילנו, סבאי, סבאי, או בעצם לאט לאט.
מחר אנחנו נוסעים להר הגבוה בתאילנד, הר איטנון הממוקם כ 60 ק"מ מצ'אנג מאי.
נמשיך ונעדכן על הדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה