אחד שתיים שלוש דג מלוח. כשהיינו ילדים מיד אחרי המשפט הזה הפכנו דוממים מקורקעים למצב האחרון שבו היינו עם סיום הקריאה. זוכרים?
זהו, אלון קרא אחד שתיים שלוש דג מלוח, העלה חום (בצורה יסודית) ואנחנו נשארנו במצב האחרון בו היינו יום אחרי טיול הג'יפים. זה התחיל בערב, בקטנה, אני לא מרגיש טוב וקפץ לכמעט 40 מעלות במהלך הלילה. יצאנו מצוידים כהלכה ונלחמנו בגבורה בחום הגבוה.
בבוקר, היינו אמורים לצאת לטיול להר הגבוה בתאילנד, הר איתנון, ובמצבנו, אין מצב ליציאה. התקשרנו למוקד "המרכז למטייל תאילנד" שפעיל 24 שעות וביקשנו להודיע שלא נוכל לצאת לטיול. תבינו, 5 בבוקר, מהצד השני עונה קול אישה תאי שמבינה שיש בעיה ומיד מגיע קול ישראלי ומודיע לנו חגיגית, אין בעיה יטופל! אין לכם מה לדאוג הכל יהיה בסדר רק שהילד ירגיש טוב. כבוד, המטייל תאילנד, כבוד!
בסביבות 08:00 התקשר שקד, סוכן הנסיעות שמולו עבדנו לפני תחילת הטיול ויחד הפכנו את 8 הימים הבאים כדי שלא נפסיד כלום ונוכל לקחת מספר ימים להחלמה. בלי שום בעיה, בלי שום קנס על ביטול רק הרבה רצון טוב לעזור.
בשעה 11:00 יצאנו לבית החולים, צ'יאנג מאי ראם הוספיטל, שנחשב לטוב ביותר משלושת בתי החולים בעיר. כשהגענו הבנו גם למה הוא נחשב כזה. מהכניסה ליוותה אותנו דיילת שהובילה אותנו לבית החולים לילדים (פרטי כמובן) שם עזרה במילוי הטפסים הגישה אותם והגישה לנו מים קרים. אחרי מספר דקות המתנה קראו לנו ניגשה אלינו הדיילת והובילה אותנו למחלקת אחיות. שם מדדו לאלון גובה משקל לחץ דם סטוראציה (רווית חמצן בדם) ושאר מדדים בסיסיים. משם הובילה אותנו הדיילת לחדר המתנה לרופאה שהתפנתה תוך 2 דקות (לא ספקנו לשבת). הרופאה בדקה את אלון והדיילת סייעה בכל התהליך. אחרי 15 דקות של שאלות ובדיקות הרופאה החליטה שאין מה לדאוג כי הסיכוי לקדחת דנגי נמוך עד כדי לא סביר אבל אם החום ממשיך 3 ימים היא ציידה לנו אותנו בהפניה חוזרת.
הדיילת לוותה אותנו החוצה בסוף הטיפול וניגשה לטפל בהפקת התרופות ובחשבון. אחרי 3 דקות קיבלנו את הטיפול התרופתי (ביד ללא המתנה בבית המרקחת) ואת החשבון כמובן. להפתעתי, לא נורא בכלל, 841 בהאט, בערך 100 ש"ח. קר כדי לקבל קנה מידה עלות המונית הלוך וחזור היה 300 בהאט. שלפתי את כרטיס האשראי של ביטוח פספורט ושילמתי בעזרתו. פשוט קל ונוח.
חזרנו למלון, מקלחת פושרת, טיפול תרופתי ולישון. אלון ישן כ 4 שעות וקם הרבה יותר טוב. פינקנו אותו (ואת אורון כמובן) בגלידת שמנת איטלקית איכותית (במחיר מופקע) ובמסג' רגליים כמובן.
עדיין חום, עדיין תרופות, עדיין השגחה אבל יהיה בסדר. זה חלק מהעניין כאשר מטיילים עם ילדים. צריך להביא את זה בחשבון ולדאוג להקפיא את הכל מסביב עד להחלמה גם אם זה אומר להפסיד טיול או כל דבר אחר.
עכשיו אנחנו בדג מלוח לכמה ימים, לא רע, סבאי, סבאי, רק שירגיש טוב...
זהו, אלון קרא אחד שתיים שלוש דג מלוח, העלה חום (בצורה יסודית) ואנחנו נשארנו במצב האחרון בו היינו יום אחרי טיול הג'יפים. זה התחיל בערב, בקטנה, אני לא מרגיש טוב וקפץ לכמעט 40 מעלות במהלך הלילה. יצאנו מצוידים כהלכה ונלחמנו בגבורה בחום הגבוה.
בבוקר, היינו אמורים לצאת לטיול להר הגבוה בתאילנד, הר איתנון, ובמצבנו, אין מצב ליציאה. התקשרנו למוקד "המרכז למטייל תאילנד" שפעיל 24 שעות וביקשנו להודיע שלא נוכל לצאת לטיול. תבינו, 5 בבוקר, מהצד השני עונה קול אישה תאי שמבינה שיש בעיה ומיד מגיע קול ישראלי ומודיע לנו חגיגית, אין בעיה יטופל! אין לכם מה לדאוג הכל יהיה בסדר רק שהילד ירגיש טוב. כבוד, המטייל תאילנד, כבוד!
בסביבות 08:00 התקשר שקד, סוכן הנסיעות שמולו עבדנו לפני תחילת הטיול ויחד הפכנו את 8 הימים הבאים כדי שלא נפסיד כלום ונוכל לקחת מספר ימים להחלמה. בלי שום בעיה, בלי שום קנס על ביטול רק הרבה רצון טוב לעזור.
בשעה 11:00 יצאנו לבית החולים, צ'יאנג מאי ראם הוספיטל, שנחשב לטוב ביותר משלושת בתי החולים בעיר. כשהגענו הבנו גם למה הוא נחשב כזה. מהכניסה ליוותה אותנו דיילת שהובילה אותנו לבית החולים לילדים (פרטי כמובן) שם עזרה במילוי הטפסים הגישה אותם והגישה לנו מים קרים. אחרי מספר דקות המתנה קראו לנו ניגשה אלינו הדיילת והובילה אותנו למחלקת אחיות. שם מדדו לאלון גובה משקל לחץ דם סטוראציה (רווית חמצן בדם) ושאר מדדים בסיסיים. משם הובילה אותנו הדיילת לחדר המתנה לרופאה שהתפנתה תוך 2 דקות (לא ספקנו לשבת). הרופאה בדקה את אלון והדיילת סייעה בכל התהליך. אחרי 15 דקות של שאלות ובדיקות הרופאה החליטה שאין מה לדאוג כי הסיכוי לקדחת דנגי נמוך עד כדי לא סביר אבל אם החום ממשיך 3 ימים היא ציידה לנו אותנו בהפניה חוזרת.
הדיילת לוותה אותנו החוצה בסוף הטיפול וניגשה לטפל בהפקת התרופות ובחשבון. אחרי 3 דקות קיבלנו את הטיפול התרופתי (ביד ללא המתנה בבית המרקחת) ואת החשבון כמובן. להפתעתי, לא נורא בכלל, 841 בהאט, בערך 100 ש"ח. קר כדי לקבל קנה מידה עלות המונית הלוך וחזור היה 300 בהאט. שלפתי את כרטיס האשראי של ביטוח פספורט ושילמתי בעזרתו. פשוט קל ונוח.
חזרנו למלון, מקלחת פושרת, טיפול תרופתי ולישון. אלון ישן כ 4 שעות וקם הרבה יותר טוב. פינקנו אותו (ואת אורון כמובן) בגלידת שמנת איטלקית איכותית (במחיר מופקע) ובמסג' רגליים כמובן.
עדיין חום, עדיין תרופות, עדיין השגחה אבל יהיה בסדר. זה חלק מהעניין כאשר מטיילים עם ילדים. צריך להביא את זה בחשבון ולדאוג להקפיא את הכל מסביב עד להחלמה גם אם זה אומר להפסיד טיול או כל דבר אחר.
עכשיו אנחנו בדג מלוח לכמה ימים, לא רע, סבאי, סבאי, רק שירגיש טוב...
החלמה מהירה
השבמחק